Language

הטרואר הנודד

7 אדום 2015

טרואר. מילה צרפתית קסומה, שמשמעותה "מקומי" והיא נגזרת מהמילה טרה, אדמה. בפועל היא מייצגת את סך השפעות איזור הגידול על הגפן ועל היין. האדמה, האקלים, המיקרו אקלים, המפנה, המשקעים, הבדלי היום והלילה, הגובה, משטר הרוחות ועוד ועוד. הטרואר היה פעם בקדמת הבמה. הוא ייצג הבדלי איכות מובהקים והפך לכלי עיקרי בהערכת פוטנציאל איכות לכרם או לבקבוק יין סגור שתכולתו בבחינת נעלם. אם הוא בא מטרואר טוב, אז ניתן להניח שהיין (ככל הנראה) יהיה טוב

טרואר. מילה צרפתית קסומה, שמשמעותה "מקומי" והיא נגזרת מהמילה טרה, אדמה. בפועל היא מייצגת את סך השפעות איזור הגידול על הגפן ועל היין. האדמה, האקלים, המיקרו אקלים, המפנה, המשקעים, הבדלי היום והלילה, הגובה, משטר הרוחות ועוד ועוד. הטרואר היה פעם בקדמת הבמה. הוא ייצג הבדלי איכות מובהקים והפך לכלי עיקרי בהערכת פוטנציאל איכות לכרם או לבקבוק יין סגור שתכולתו בבחינת נעלם. אם הוא בא מטרואר טוב, אז ניתן להניח שהיין (ככל הנראה) יהיה טוב.

האמת היא שהמושג הזה, שכה מושרש בעולם היין, ראוי לבחינה מחודשת ולדיון, וזאת מכמה סיבות:
1. דירוגי איכות יכולים להתייחס רק לזן או למשפחה של זנים. היסטורית, מאחר ולכל איזור היה את הזנים שלו, ניתן היה לדבר על המיקום שמוציא את היין הטוב ביותר באותו איזור. אך זה הרי מותאם לזן. ברור שדירוג הטרואר האיכותי של ריזלינג לא יהיה זהה לדירוג הטרואר האיכותי של גרנאש, ולהיפך. נמצא שאיכות טרואר תמיד תהיה ביחס לזן נתון ולא ערך מוחלט.
2.  פעם, כולם לא ידעו באופן שווה לבקר תהליכי גידול וייצור של יין. העדר הידיעה היה שיוויוני לכולם ולכן הפרמטר היחיד שהשתנה ממקום למקום היה באמת השפעת איזור הגידול. ענבים מאיזורים מסויימים פשוט היו טובים יותר ויינותיהם איכותיים יותר. אך מאז הכל השתנה. אנו חוקרים ולומדים את השפעת שיטות הגידול, מפצים בדישון על חוסרים בקרקע, מבצעים הדליות שונות להתמודד עם האקלים המקומי, משקים המים את הגפנים. ואז ביקב אנו לומדים על שיטות התססה שונות למיצוי אופטימאלי מהפרי, מבקרים טמפרטורה, מערבבים בעדינות, סוחטים חלקית, מתקנים חומצה ומוסיפים טאנינים ואנזימים, מיישנים בחביות שונות ומשונות, ובסה"כ. ההשפעה של האדם על היין הפכה לכל כך משמעותית, עד שהמרכיב הביישן של הטרואר, נדחק לקרן זוית. הוא עדיין שם, אך קולו הרם הפך ללחישה דקה.

ולמרות האמור, הטרואר שם ותמיד יישאר שם. שהרי למרות אינסוף ההשפעות האנושיות על המוצר המוגמר, עדיין מבעד כל אלה יבליח הביטוי של הפרי, שהשפעת איזור הגידול עליו תמיד תהיה משמעותית. והטרואר שנדד מקדמת הבמה לירכתיים, אט אט מתקדם בצעדים קטנים חזרה למקומו הראוי. יש לכך כמה סיבות כמובן, אך להבנתי הסיבה בראש ובראשונה היא שיווקית. השוק רווי, כולם עושים יין טוב וטעים, והדבר היחיד שלא ניתן להעתיק ולשחזר, זה את הייחודיות החד פעמית של איזור הגידול הספציפי של הכרם. לכך אין העתק. ואם בשוק הרווי היצרן יבקש לעצמו בידול, תמיד ימצא את עצמו חוזר לטרואר. שהרי זה בסופו של דבר הבידול הייחודי שאינו ניתן להעתקה.

ויצויין שכמובן ייחודיות אינה בהכרח ערובה לאיכות, ועדיין נשאר ותמיד יישארו הן הטעם האישי הפרטי והן התחלופה בסגנון שבאופנה, אך עדיין יש מספיק ערך לבידול הטרואריסטי, כדי שהוא ישוב ויקבל מקום של כבוד בקדמת הבמה.
ואם נרצה לזהות טרואר, היכן נמצאנו? במכנה המשותף. במילים אחרות, אם נטעם יין יחיד, נקבל את סך ההשפעות של הזן, הטרואר, הכורם והיינן. אך אם נטעם הרבה יינות מזן אחד ומאיזור מסויים, הכורם והיינן תמיד ישתנו, ואילו הטרואר תמיד יהיה הרכיב הקבוע. ולכן ככל שנטעם יותר ויותר יינות מאיזור נתון, כך עולה ההסתברות שנוכל לזהות ביין את המכנה המשותף, דהיינו את הטרואר.

פסגות שמיטה אדום 2015 הוא יין מיוחד בהקשר זה. לקחנו את כל הענבים האדומים שלנו, ועשינו מכולם יין יחיד, עם מעט מאוד התערבות. הוא אינו מייצג זן, או ניסיון לעקביות של תווית, או חבית. הוא ביטוי כמעט טהור ליין איזורי על זני. הוא כמובן מייצג בעיקר את עצמו, אך למי שמנסה למצוא את המכנה המשותף של הטרואר האיכותי של ההר הגבוה, ימצא כאן יין שמדבר בשפת המכנה המשותף, ובקול רם וברור.

יעקב אוריה

גלילה לראש העמוד
דלג לתוכן